<h1>בה"ג הלכ' חנוכה</h1>
<h2>דף כא:</h2>
אמר רב זירא אמר רב ואמרי לה אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת, קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה, וכן הלכה.
והיכא דטעה או נאנס ולא אדליק אחר שקיעת החמה מדליק ליה בתר הכי, דאית ליה שיעורא עד שתכלה רגל מן השוק, אבל ודאי אדלקה לאחר שקיעת החמה וכבתה לא הדר מדליק לה, דתניא מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ואמרינן מאי לאו דאי כביא הדר מדליק לה, לא דאי לא הדליק מדליק, אי נמי לשעורא. פסק] והיכא דאדליק לה קודם שקיעת החמה וכבתה קודם שקיעת החמה, הדר מדליק לה משתשקע החמה משום דאדלקה בלא זמנה.
תנו רבנן בעשרים וחמשה בכסליו יומי חנוכה תמניא אילין די לא למספד בהון, שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל שמנים שבהיכל, וכשגברו בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו כדי להדליק אלא יום אחד נעשה נס והדליקו ממנו שמונה, לשנה אחרת קבעום שמונה ימים. תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מיכאן והילך פוחת והולך [ובה"א יום ראשון מדליק אחד מכאן והילך מוסיף והולך], טעמייהו דבית שמאי מפרי החג, טעמייהו דבית הילל משום מעלין בקודש ולא מורידין. תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו. אמר רבה וצריך נר אחרת להשתמש לאורה, ואי איכא מדורה לא צריך, ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך.
<h2>דף כב.</h2>
אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבא נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי. אמר רבא נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח, והיכא מנח לה, רב אחא בריה דרבא אמר מימין, רב ירמיה מדפתי אמר משמאל, והילכתא משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.
אמר רב יהודה אמר רב אסי אסור להרצות מעות כנגד נר של חנוכה. אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב, בר מהני תלת עביד כשמואל, מתירין ציצית מבגד לבגד, ומדליקין מנר דחנוכה לנר דחנוכה, והלכה כר' שמעון בגרירה, דתניא ר' שמעון אומר גורר אדם מיטה כסא וספסל בשבת ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.
<h2>דף כג.</h2>
הדליקה חרש שוטה וקטן, לא עשה ולא כלום, אלמא הדלקה עושה מצוה ואין הנחה עושה מצוה. אשה ודאי מדלקה, דאמר רב יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס. אמר רב ששת אכסנאי דלא נסיב חייב בנר חנוכה, דאמר רב זירא מריש כי הואי בבי רב הוה משתתיפנא בפריטי בהדי אושפיזאי, כיון דנסיבי אמינא השתא ודאי לא צריכנא, דקא מדלקי עלאי בגו ביתאי.
ומאן דמדליק ומאן דחאזי נר חנוכה מיחייבין לברוכי. מאי מברך אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון מברך שלש והרואה מברך שתים, מכאן ואילך המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת. מאי מברך, ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, ושעשה ניסים, ושהחיינו. היכן ציונו, רב אויא אמר (דברים י"ז, י"א) מלא תסור, רב נחמן בר יצחק אמר (שם ל"ב, ז') משאל אביך ויגדך וגו'.
אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים משתי רוחותיה, צריכה שתי נרות, אבל מרוח אחת, לא. אמר רב יצחק בר רדיפא אמר רב הונא (כ"ג:) נר שיש לה שתי פיות עולה לשני בני אדם. אמר רבא (שם) מילא קערה שמן והקיפה פתילות, כפה עליה כלי, עולה לכמה בני אדם, לא כפה עליה כלי, נעשית כמדורה ואפילו לאחד אינה עולה.
<h2>דף כג:</h2>
[פסק] והיכא דבעי אדלוקי נר חנוכה ונר שבת, ברישא מדליק דחנוכה והדר מדליק דשבתא, דאי אדליק דשבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה לשבת עליה.
אמר רבא פשיטא לי נר חנוכה ונר ביתו, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו, נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום איזה מהן עדיף, קידוש היום עדיף דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, בתר דבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא דאיפשר דמקדיש אריפתא.
אמר רב הונא הרגיל בנר חנוכה הווין לו בנים תלמידי חכמים. הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטליתות נאות, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין. דביתהו דרב יוסף מאחרא ומדלקא, אמר לה רב יוסף תנינא (שמות י"ג, כ"ב) לא ימיש עמוד הענן יומם מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן, סברה לאקדומי, אמר לה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר.
<h2>דף כד.</h2>
ומחייבינן לאדכורי דחנוכה על הנסים בצלותא במודים, אבל בברכת המזון אינו חייב, מאי טעמא, תפלה משום דחובה אבל בסעודה דרשות לא חייבוה רבנן, דאיבעיא להו מהו להזכיר דחנוכה בברכת המזון כיון דחנוכה דרבנן היא לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן, אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא אינו חייב להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. רב הונא בריה דרב יהושע איקלע לבי ריש גלותא, סבר לאדכורי בבונה ירושלים, א"ל רב ששת כתפילה, מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה. ואלמנה חייבת בנר חנוכה.
שבת וראש חדש טבת שחל להיות בחנוכה, כד מצלי צלותא דמוספי מי צריך לאדכורי על הניסים או לא, כיון דתפילת מוספין שבת וראש חודש הוא ולאו משום חנוכה לא צריך, או דילמא יום הוא שנתחייב בארבע תפילות, (כ"ד:) ת"ש דאמר רבי יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת המתפלל תפילת נעילה צריך להזכיר של שבת, יום הוא שנתחייב בארבע תפילות. ומאי שנא מדרבא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת, שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין שליח ציבור יורד ערבית ביום טוב, גבי שבת לאו חובה היא, משום סכנה הוא דתקינו רבנן, אבל הכא חיובא הוא, ומזכיר על הנסים בין במוסף דשבת ובין במוסף של ראש חדש דיום הוא שנתחייב בארבע תפלות, וכן יום הכיפורים שחל להיות בשבת אמרינן ויכלו וקידושתא וחתים מקדש השבת, והלכתא מדכרינן דחנוכה במוספין.
<h2>דף לה:</h2>
אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אמר רבי יוסי בר אבין לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה, אלא בינונים.
